חרדות

 

 

שרי ,בחורה בת 15, חיננית ונבונה פרט לביישנות טבעית המקובל בפגישה ראשונה איתי היא לא הסגירה את מידת החרדה שהיא סובלת ממנה חוץ מחברה אחת היא לא יצרה קשרים עם בנות נוספות בכיתתה, ולמרות שהיא רצתה מאוד להתחבר עם בנות נוספות לא היה לה מושג איך לעשות את זאת, בשיעורים היא לא השתתפה בשיעורים ולא לקחה חלק בדיונים ובשיחות .

שרי נמנעה מכל יציאה מהבית שלא לצורך הכרחי, כגון הליכה לבית הספר, או למקומות בלתי נמנעים. הקשר שלה עם הוריה היה תקין, אך היו חסרים לה יחסים קרובים יותר במיוחד עם אמה.

כאשר שרי הייתה בחרדה היא הרגישה שמסתכלים עליה ושרואים שיש לה בעיה והיא לא בסדר.

הדבר הביא לכך שנוסף לחרדה החברתית הייתה לה ביקורת עצמית והייתה לה ביטחון עצמי נמוך וכתוצאה מהמחשבה על הסיטואציה הקשה היא נמנעה מלהימצא מלהיכנס למצבים המעוררים אותה.

בשיטה שבא עבדנו ירדנו לשורש הבעיה והבאנו של זה התחילה כאשר שרי הייתה בת 7, והמשפחה שלה עברה דירה לעיר אחר, ולמרות שבבית הספר הקודם היו לה חברות, היא מצאה את עצמה בכיתה חדשה עם ילדות חדשות ולא ידעה איך לקשור איתם קשר – ומצאה את עצמה בחוסר אונים מוחלט מול הסיטואציה הנוכחית. ומאז היא לא הצליחה לצאת מהחרדה החברתית והיא שהתחזקה עם הזמן.

 

מהו ההבדל בין פחד לחרדה?

 

פחד מתעורר כשיש סכנה מיידית וספציפית.

למשל מכונית מתקרבת, מבחן, או מחלה, מעוררים בנו פחד מפני תוצאות קונקרטיות.           מבחינה פיסיולוגית הפחד מופעל באופן אוטומטי וללא צורך במודעות לאותות סכנה ולכן תגובות פחד אינן ייחודיות לאדם אלא משותפות גם לבעלי חיים.

לעומת זאת חרדה נקשרת לחשיבה ולמודעות ולכן היא מאפיינת בעיקר בני אדם, בעלי יכולות חשיבה מפותחות. חרדה אינה מופעלת מאיום מיידי וספציפי, אלא מתוך מחשבות שמעוררות אי שקט וגורמים לרגשות בלתי נסבלים.

 

פחדים וחרדות נועדו להגן עלינו, אבל פעמים רבות התת המודע שלנו נוטע להעצים אותם לרמה גבוהה עד כדי כך שהם משתקים אנחנו. במצב כזה אנו מאבדים קשר עם המציאות ולא מצליחים לראות את כל הטובה שד' עושה אתנו בכל רגע בחיים.

כשהחרדה משתלטת עלינו היא עוצמתית ותופסת את כל המרחב הרגשי כך שאנו לא מצליחים להתמקד בשום דבר אחר. במיוחד נפגעת היכולת שלנו לראות את הצדדים החיוביים בעצמנו ובסביבתנו.

 

מהי חרדה חברתית?

 

כבני אדם אנו יצורים חברתיים ובאופן טבעי אנו עסוקים בהתקבלות שלנו בחברה: אנו רוצים לדעת איך רואים אותנו, מה חושבים עלנו, וכיצד מגיבה הסביבה המיידית שלנו כלפינו.

מי שסובל מחרדה חברתית קשה, יכול להיות עסוק בהתקבלות החברתית במשך רוב היום.

חרדה חברתית היא אחת מתוך סדרה רחבה של הפרעות חרדה שהגורם להן הוא בני אדם אחרים.

חרדה חברתית היא חשש מפני שיפוט שלילי של החברה, והיא עשויה להתבטא בחשש מפני

פעילויות חברתיות מגוונות כגון היכרות עם אנשים חדשים, הבעת דעה שונה, וכמובן פחד לדבר

מול קהל.

הסובלים מחרדה חברתית מצויים בפחד מתמיד, עד כדי שיתוק מפני מבוכה או השפלה.

הם עלולים להימנע מפעולות שגרתיות ויומיומיות הכרוכות בסיטואציות חברתיות, הם חוששים שיעשו משהו שיוביל למבוכה או חוסר נעימות.

חרדה חברתית נפוץ ומופיע בכ-7% מהאוכלוסיה.

 

איך מזהים חרדה חברתית?

 

תסמינים פיזיולוגיים: חשיפה לסיטואציה חברתית גורמת לסימפטומים של חרדה כגון דפיקות לב, רעד, קוצר נשימה, כאבי בטן, סחרחורת, הזעת יתר ואודם בפנים (סומק). תסמינים אלה הם ביטוי של הפעלת מערכת תגובה המכונה ''הילחם או ברחת,'' שתפקידה להכין אותנו להתמודדות במצב סכנה. התוצאה של סימפטומים אלה עלולה להיות שיתוק: האדם לא מסוגל לנוע, או לדבר.

תסמינים חשיבתיים: החרדה החברתית מעוררת מחשבות אוטומטיות, מיידיות ובלתי רציונאליות, המתמקדת במה שהאחר חושב עלי, ואיך אני נראה כרגע בעיני אחרים. בדרך כלל התשובות האוטומטיות לשאלות הללו הן שליליות – אני טיפש/מוזר/נלעג וכד'. בנוסף, כאשר החרדה גורמת לקשיים חשיבתיים בעיקר בתחומי שליפה וזיכרון.

תסמינים התנהגותיים: דרך ההתמודדות של הסובל מחרדה חברתית עם המצוקה הגדולה שהוא חש היא הימנעות. אנשים אלה משתדלים להתרחק מסיטואציות חברתיות, להתרחק ממצבים שיכולים להביאם למרכזה של סיטואציה חברתית (כמו למשל פחד מול קהל). הם בדרך כלל עומדים מהצד ומתבוננים במה שקורה בלי יכולת להיכנס לתוך מעגל החברה.

 

מהו השורש הרגשי של החרדה החברתית?

 

השורש הרגשי של החרדה החברתית הוא בדרך כלל דימוי עצמי נמוך. (על דימוי ובטחון עצמי בכתבת המשך).

מובן שדימוי עצמי נמוך מוביל לחשש מתגובת החברה, מביקורת או מהשפלה. אבל גם ההפך נכון:   החשש המתמיד מזין את הדימוי העצמי השלילי. תחושת הנחיתות שמעוררת הסיטואציה החברתית מזינה את הדימוי העצמי הנמוך, כתוצאה מכך, בהרבה מקרים החרדה הולכת ומתעצמת עם הזמן. לכן חשוב כל כך למי שסובל מחרדה חברתית, אם החרדה לא מדי גדולה –האדם יכול למצוא דרכים להתגבר עליה בכוחות עצמו או בעזרה מהסביבה. אולם כאשר החרדה מועצמת, דרושה הכוונה מקצועית.

החרדה החברתית נרכשת על פי רוב כבר בשחר ילדותינו. מקור הבעיה יכולה להיות התנסויות חברתית לא מוצלחות בגיל צעיר, חשיפה לאחרים שסובלים מהתנסויות חברתית לא מוצלחות, או חיקוי של אחד מושני ההורים. לעיתים ההורים "מעבירים" אלינו הפחדים שלהם למרות שאין לכך סיבה אצלנו.

 

מתי כדאי לפנות לעזרה?

 

יש חרדה שמצמצמת ומשתקת את החיים, בעוד שיש חרדה שמהווה מנוף להתפתחות ולחיים בעלי משמעות, כאשר אני חרד ממבחן והדבר גורם לי ללמוד יותר ובסופו של דבר להצליח. טיפול נדרש כאשר החרדה המשתקת גוברת באופן ניכר על החרדה הבונה. כדאי לטפל בחרדה גם במצב שבו האדם שרוי האדם במצוקה גדולה או נמשכת לאורך זמן.

חשוב לדעת שרמת חרדה גבוה שנמשכות לאורך זמן יכולות להוביל לדיכאון.

 

בחזרה לשרי מתחילת הכתבה: אחרי מספר טיפולים מצומצם שמצאנו את שורש הבעיה, ושחררנו מתח ורגשות שהייתה לה על עצמה ועל סביבתה, שרי יותר שמחה, היא פעילה יותר בחברה ובכיתה ויש לה קשר מצוין עם אמה. היא מתקדמת מהר, ומתפקדת ב''ה מצוין.   

איזון גוף ונפש

מרים: 054-7249894​